אין חולק כי קיומו של רעש בלתי סביר – מוזיקה רועשת, מפריע לשימוש סביר בדירת מגוריו של אדם. זכותו של כל אדם לחיות בביתו בשקט בשעות המנוחה. מוזיקה רועשת מפריעה כמעט לכל פעילות: לקריאה, לכתיבה, לצפייה בטלויזיה, למנוחה ולשינה. מוזיקה רועשת חודרת לטריטוריה האישית של הפרט ומשבשת את אורחות חייו. אך האם יש מה לעשות בנידון?
סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים קובע כי "לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים"
סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים מסמיך את השר הממונה להתקין כללים לביצוע סעיף 2 הנ"ל ולקבוע מה הוא רעש בלתי סביר. בהמשך, הוראות החוק קובעות כי "בכל הליך משפטי לפי חוק זה – מפגע שנקבע כחזק או כבלתי סביר בתקנות לפי סעיף 5, חזקה שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום, כל עוד לא הוכח היפוכו".
סעיף 13 לחוק קובע כי דין הפרה של הוראות החוק כדין עוולת מטרד ליחיד בהתאם לסעיף 44 לפקודת הנזיקין.
תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 הותקנו מכוח הוראות החוק למניעת מפגעים, והן מגדירות איזו רמת רעש שתימדד במד רעש תחשב ל"רעש בלתי סביר" המקים חזקה כי הוא עלול לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום. תקנה 8 לתקנות קובעת כי אין בהן כדי לגרוע מכל דין אחר.
תקנות נוספות שהותקנו מכח החוק הן תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג-1992. תקנה 3(א) לתקנות אלו קובעת: "לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14.00 ל-16.00 ובין השעות 23.00 ל-7.00 למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות האלה:
(1) תחת כיפת השמים;
(2) במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו האחרים אינם סגורים כולם;
(3) בבנין שיש בו יחידות מגורים (להלן – בנין מגורים)."
תקנה 13 לתקנות אלו קובעת: "המחזיק בעלי חיים בביתו, בנכסו או בחצריו, יחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש המפריע לשכנים". ותקנה 16 לתקנות אלו קובעת כי הוראותיהן לא יחולו על גרימת רעש שאינו נשמע מחוץ לתחום רשות היחיד של הגורם לו.
בפסיקה נקבע כי אין במידת הרעש שנקבעה בתקנות כמקימה חזקת מטרד לפי סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים כדי לשלול מבעל דין את האפשרות להוכיח באמצעים מקובלים אחרים שרעש חזק או בלתי סביר הסב לו מטרד.
כלומר, רעש יכול להיות במידה נמוכה מזו הקבועה בתקנות רעש בלתי סביר כרף שרעש במידה העולה עליו מקים חזקת מטרד, אך עדיין להקים מטרד, ובעל דין יכול להוכיח שרעש חזק או בלתי סביר הטריד אותו גם ללא מדידת הרעש, ובלבד ששכנע את בית המשפט בשני דברים: הראשון, שמדובר ברעש חזק ו/או בלתי סביר. השני, שהרעש מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
עם זאת, חשוב לציין, כי הפרעה העולה כדי למטרד ליחיד כמובנו בסעיף 44 לפקודת הנזיקין נדרשת להיות מוחשית ולא קלת ערך. אופי ההפרעה נמדד לפי זכותו של הנפגע לעשות שימוש סביר במקרקעין ולהנות מהם הנאה סבירה בהתחשב במקומם ובטיבם.
כאמור, ניתן להוכיח רעש בלתי סביר העולה כדי מטרד ליחיד באמצעות ראיות שונות: דוחות פעולה של המשטרה אשר הגיעו למקום המטרד לאחר תלונת הנפגע, תיעוד שנעשה באמצעות הקלטת ו/או הסרטת המטרד ועוד.
בתי המשפט פסקו לא פעם פיצויים עבור נזק לא ממוני שנגרם כתוצאה ממטרד ליחיד הנובע ממוזיקה רועשת, והוכח בראיות שונות ולא באמצעות מדידה שנעשתה על ידי מומחה.
כך למשל פסק בית המשפט בת"ק 33989-10-14 זופניק נ' גילבה פיצוי בסך של 27,500 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעים. כך גם פסק בית המשפט בת"ק 2857-11-15 בנאלי ואח' נ' שבתאי פיצוי בסך של 7,500 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני, וכך פסק בית המשפט בת"א 1851-03-10 קרינה ואח' נ' אוחנונה ואח' פיצויים בגין מטרד הרעש בסך של 25,000 ₪.
משרד עורכי הדין טולדנו ושות' מלווה ומיצג את לקוחותיו במגוון תחומי המשפט האזרחי-מסחרי.
אנו לרשותכם בכל שאלה או סוגיה.
