באילו מקרים פעולה חוזרת ונשנית בעבודה תוכר כמיקרוטראומה?

במקרים רבים בהם עובד מבצע פעולות מסוג מסויים, פעולות חוזרות ונשנות, כך שלאחר תקופה ממושכת בהן העובד ביצע את אותן פעולות הוא סובל ממיקרוטראומה. אדם אשר נפגע בעבודתו ופגיעתו הוכרה כמיקרוטראומה, יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, תשלום עבור הוצאות טיפולים ובמקרים של נכות – לקצבת נכות.

מהי מיקרוטראומה?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו.

שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע עוררה קושי רב ויצרה אי צדק כלפי המבוטחים שלקו במחלה שנגרמה כתוצאה מתנאי עבודתם,  כל עוד לא היה מדובר באירוע פתאומי שגרם לכך וכאשר המחלה אינה נמנית על רשימת מחלות המקצוע שבחוק.

בשל כך, הכיר בית הדין לעבודה בתורת המיקרוטראומה. הגדרת המונח מיקרוטראומה היא למעשה פגיעה זעירה (מיקרו = זעיר, טראומה = פגיעה).

ההלכה קובעת כי תאונת עבודה מורכבת משני יסודות עיקריים: הראשון הוא גורם או מחולל, השני הוא נזק או פגיעה בפועל. הכלל הוא שאם אין נזק אין תאונת עבודה.

כאמור, על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר ב"תאונת עבודה" המקנה זכות לגמלאות לא רק כאשר מדובר בתאונה שהיא מקרה חד פעמי, אלא גם בצירוף של פגיעות שכל אחת מהן היא בעלת אופי "תאונתי" שניתן לאיתור, ואשר הצטברות הפגיעות גורמות לפגיעה ולנזק – מיקרוטראומה.

מה נדרש כדי להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה?

כדי להוכיח פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה נדרש להוכיח מספר דברים:

ראשית, יש לבדוק תחילה האם המחלה ממנה סובל הנפגע מופיעה ברשימת מחלות המקצוע. רק במקרים בהם המחלה לא נמנית על רשימת המחלות, תתכן האפשרות להכיר בה על פי תורת המיקרוטראומה.

שנית, נצטרך קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של הנפגע. היסוד השלישי הוא חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה.

היסוד הראשון מצריך כי הנפגע יוכיח שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע.

זיהוי כל אירוע בנפרד משול לדימוי של נזק, המתהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע על להיווצרות חור, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, נפסק כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", כלומר, דומות אחת לשניה ובלבד שיפעלו על מקום אחד מוגדר. תדירון אינה חייבת להיות קבועה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

מתי פעולות החוזרות על עצמן לא יחשבו כפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה?

הפסיקה קבעה כי יש לאבחן בין פעולות החוזרות על עצמן, הכוללות מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותן. פעולות המורכבות מתנועות שונות כגון התכופפויות שבוצעות למטרות שונות, לגבהים שונים, בזוויות שונות, אינן בבחינת תנועה או סדרת תנועות החוזרות על עצמן. כלומר, אין מדובר בפעולות מגוונות אלא מסוג מסוים החוזר על עצמו.

דוגמאות למקצועות בהם הוכרה פגיעת עובד כמיקרוטראומה

• נהג משאית – הוכרה פגיעה בגבו של נהג משאית כמיקרוטראומה. הפגיעה נגרמה כתוצאה מנהיגה ממושכת בדרכים רוויות זעזועים. באופ כללי ניתן לומר לגבי נהגים מקצועיים, כי בית הדין קבע לא פעם, כי ככל שמדובר בזעזועי נסיעה על פני כבישים משובשים לאורך שנים במשך מספר רב של שעות בכל יום, יש תשתית למיקרוטראומה.
• מחלק גז – הוכרה פגיעה בברכיים של מחלק גז כמיקרוטראומה. מחלק הגז היה נוהג להעמיס בלוני גז ולשאת אותם ידנית תוך כדין הליכה ממושכת.
• דוור –  הוכרה פגיעה בגבו של דוור כמיקרוטראומה. באותו העניין נקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של הדוור לבין הליקוי ממנו הוא סובל בגבו בשיעור של למעלה מ-50%, מאחר שנשא שקים כבדים שמשקלם כ – 30 ק"ג, משך תקופה של כ – 8 שנים.

בנוסף, קיימים עוד מקרים רבים בפסיקה בהם בתי המשפט הכירו באפשרות כי פעולות זעירות, חוזרות ונשנות יכולות להיות גורם לנזק על פי תורת המיקרו טראומה.

* אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.